ג'מל נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – החוק), בגין תאונה שאירעה לתובע ביום 23.3.09 במסגרת עבודתו במשאית איסוף אשפה (להלן – המשאית). התביעה הוגשה כנגד המבטחת של המשאית (להלן – המבטחת) וכנגד נהג המשאית.

2.המחלוקות בין הצדדים הינן הן ביחס לעובדות המקרה והוכחתן, הן בשאלה המשפטית האם מדובר בתאונת דרכים, והן במישור הנזק ככל שייקבע כי מדובר בתאונת דרכים.

המישור העובדתי – נסיבות פגיעת התובע:

3.לגרסת התובע בתצהיר העדות הראשית שלו, פגיעתו באירוע נשוא התביעה התרחשה בנסיבות הבאות: ביום האירוע הוא עבד על משאית לפינוי אשפה בשירות מעסיקתו החברה הכלכלית לפיתוח קריית אתא בע"מ (להלן – המעסיקה). לצורך הרמת מכולת אשפה, הוא ועובד נוסף שעבד איתו, בשם מוחמד פארס (להלן – פארס), חיברו את המכולה למשאית באמצעות שרשרות ברזל המיועדת לכך. התובע הפעיל את מנגנון הרמת המכולה שבמשאית. אחת השרשרות השתחררה, המכולה התנדנדה ומחצה את אגודל כף יד שמאל של התובע בין המכולה לבין המשאית.

4.בחקירתו הנגדית ציין התובע, כי בעת התאונה הוא עסק יחד עם פארס בשטיפת מכולות אשפה. הנתבע 2, ג'מל טארק (להלן – טארק), אשר היה נהג המשאית, יצא מהמשאית ועמד בסמוך אליהם. עבודת השטיפה כללה שטיפת המכולה עם צינור מים, לאחר מכן הרמתה באמצעות מתקן ההרמה של המשאית, הפיכתה באוויר ושפיכת המים והפסולת שנותרה לתוך המשאית (עמ' 10, ש' 20-27). לפי עדותו, בעת שהרים את המכולה במטרה לשפוך את תכולתה כאמור לעיל, השתחררה אחת משתי שרשראות המחברות אותה למשאית, זו הסמוכה לצד בו עמד פארס. בשלב זה היתה המכולה בגובה של כמטר וחצי מהרצפה. המכולה התנדנדה ופגעה באצבע ידו השמאלית. וכך תוארו הדברים על-ידו:

"כשהרמתי אותה אז נשמטה החגורה. מצד הפועל השני ולא הרמתי אותה עד הסוף, הייתי צריך להרים אותה עד הסוף שכל האשפה והלכלוך יצאו מהמכולה. מהעליה מהרצפה כמטר וחצי התנדנדה ואז קיבלתי מכה על האצבע שלי מהמכולה". (עמ' 13, ש' 1-3).

5.התובע זימן לעדות שלושה עדים: את פארס, את טארק ואת מר מאיר אלון (להלן – מאיר). מאיר שימש בעת האירוע (ובעת עדותו) כמנהל התברואה בעיריית קריית אתא, והיה ממונה על עבודתם של התובע ושני העדים הנוספים.

6.טארק העיד בחקירתו הראשית כי בזמן התאונה הוא עמד בסמוך למשאית, בעוד התובע ופארס עוסקים בהרמת המכולה. לדבריו, התובע התחיל להרים את המכולה, ואז השתחררה השרשרת בצידו של פארס, המכולה קפצה וידו של התובע נתפסה בין המכולה למשאית (עמ' 17, ש' 1-2). עוד העיד, כי הדבר ארע בעת שהתובע ופארס הרימו את המכולה באוויר ובטרם הפכו אותה על מנת לרוקנה (עמ' 15, ש' 7-9). בחקירתו הנגדית חזר על התיאור לפיו המכולה התרוממה באוויר, השרשרת ניתקה והתובע נפגע מהמכולה. כן ציין כי הפגיעה ארעה לפני שהפכו את המכולה התלויה לצורך ריקונה (עמ' 17, ש' 13-22).

7. פארס הצהיר בתצהיר העדות הראשית שלו כי הפגיעה ארעה בנסיבות כפי שתוארו על-ידי התובע, קרי בעת הרמת המכולה, לאחר שאחת השרשרות שחיבורו אותה למשאית השתחררה והיא התנדנדה ופגעה בידו של התובע. בחקירתו הנגדית ציין פארס כי התובע עמד בצד ימין של המשאית, לחץ על כפתור ההפעלה של מנגנון ההרמה, ובידו השמאלית ביקש לכוון את המכולה ואז השתחררה השרשרת (עמ' 24, ש' 1-13). ידו של התובע נתפסה בין דופן המשאית למכולה, המכולה התנדנדה ודחפה את ידו לכוון דופן המשאית (עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 1, 14-16). תהליך ההתרחשות תואר על-ידו כדלקמן: "הוא (התובע, ע.ג) רצה להפוך אותה, לאט לאט היא עולה, הוא רצה להוריד אותה לכיוון המשאית ופתאום השתחררה השרשרת מאחורה וקרה מה שקרה" (עמ' 25, ש' 1-2).

8.מאיר העיד כי ביום התאונה התקשר אליו טארק והודיע לו כי התובע נפצע. בתוך 3 דקות הוא הגיע למקום. בהגיעו, ראה את התובע יושב על המדרכה כשידו חבושה. במקום היה גם טארק (לדבריו - את יתר הצוות הוא לא זוכר). לפי עדותו, העובדים סיפרו לו שהתאונה ארעה בעת שהרימו את המכולה וידו של התובע נתפסה במכולה. בעדותו הסביר מאיר כי במכולה יש פינים שאינם מחוברים באופן קבוע, ומחברים אותם לצורך הרמת המכולה ושפיכת האשפה לתוך המשאית, תוך כיוון המכולה עם היד. התובע כיוון את המכולה עם היד וידו נתפסה (עמ' 19 לפרוטוקול, ש' 4-8). מאיר העיד כי הרמת המכולה נעשית באמצעות הפעלת מנוע המשאית בלבד (עמ' 20, ש' 12-14).

9.כאמור, פארס וטארק העידו בתור מי שהיו עדי ראיה לאירוע עצמו. מהראיות שבפני עולה בבירור כי הם אכן היו עדי ראיה לאירוע; זאת, לא רק מעדותם ומעדות התובע, אלא אף מעדותו של מאיר, וכן מההודעה על פגיעה בעבודה שנחתמה על-ידי המעסיקה עוד ביום האירוע, בה צויינו פארס וטארק בתור מי שהיו עדים לפגיעה (מוצג נ/ 3 מטעם הנתבעת).

10.עדויותיהם של פארס וטארק היו עקביות בבסיסן, לא נפלו בהן סתירות או פרכות מהותיות והן לא התערערו לאחר חקירה. עדויות אלה משתלבות עם עדות התובע באשר לאופן התרחשות הפגיעה. לפי העולה מהעדויות הנ"ל, התובע עמד בסמוך למשאית ולחץ ביד ימין את מנגנון ההרמה של המכולה המצוי במשאית. כתוצאה מכך המכולה החלה להתרומם באוויר. במהלך ההרמה התנתקה אחת השרשרות המחברות אותה למשאית, המכולה התנדנדה באוויר ופגעה בידו השמאלית של התובע תוך מחיצת אצבעו בין המכולה לדופן המשאית.

11.הנתבעת טוענת כי אין לתת אמון בעדויותיהם של פארס וטארק, שכן הראשון הוא חברו והשני הוא בן-דודו. אינני סבורה כי בנסיבות העניין יש בכך כדי לקעקע את העדויות או להמעיט מהותית ממשקלן. כאמור, מהנתונים בפני עולה בבירור כי מדובר במי שהיו עדי ראיה לאירוע, ובעדויות עצמן לא נפלו סתירות או פירכות מהותיות. עדות השניים, כמו גם עדות התובע, משתלבות ומתחזקות בעדות מאיר, שהוא עד אובייקטיבי לחלוטין וככזה מהימנותו איננה במחלוקת. החיזוק בעדותו של מאיר נובע הן מהפרטים שמסר אודות "סיפור המסגרת" כפי שעלה בעדויות השלושה, והן בהתייחס לפרטים הקונקרטיים של הפגיעה.

אשר למישור הראשון; עדותו של מאיר באשר למתכונת העבודה של התובע ושני העדים, ובכלל זה אופן ביצוע השטיפה של המכולות, תוך הרמתן באמצעות מנגנון ההרמה במשאית ושפיכת תכולתן אל תוך המשאית, כמו-גם עדותו כי ביום האירוע נשלחו העובדים על-ידו למשימה של שטיפת מכולות וכי הפעולה התבצעה באזור מגורים, לשם הוזעק לאחר פגיעת התובע, תואמת ומאמתת את עדויות התובע והעדים הנוספים מטעמו בנקודות אלה, ובכך תורמת למהימנות עדויותיהם. הסתירות עליהן מצביעה הנתבעת אינן מהותיות והן מתגמדות אל מול הקוהרנטיות כמכלול של עדות התובע ועדיו אל מול עדות מאיר.

אשר לנסיבות הפגיעה עצמה, הרי שעדותו של מאיר באשר לגרסה ששמע מהתובע והעדים מיד לאחר האירוע (כאמור, לדבריו הוא הגיע למקום בתוך 3 דקות מעת שקיבל הודעה מטארק), לפיה הוסבר לו כי ידו של התובע נפגעה מהמכולה בפעולת ההרמה שלה, מתיישבת עם גרסת התביעה. לא למותר לציין, כי העדות הנ"ל איננה מהווה ראיה ישירה לאשר ארע, שכן מאיר לא היה עד ראיה ולצורך הוכחת ההתרחשות עדותו הינה עדות שמועה. אולם העובדה כי התובע העלה בפני מאיר בסמוך לאחר שנפגע, ועוד בטרם פונה לקבלת טיפול רפואי בפציעתו, גרסה ההולמת את גרסתו בתביעה, מחזקת את האוטנטיות של האחרונה אל מול טענת הנתבעת כי מדובר בגרסה מאוחרת ולצורכי התביעה.

12.טענה נוספת שמעלה הנתבעת היא כי גרסת התובע ועדיו סותרת את הגרסה שנמסרה על-ידו סמוך לתאונה, כפי שזו מתועדת במסמכים רפואיים ובטפסי המל"ל, וככזו אין לתת בה אמון. לעניין זה מפנה הנתבעת למכתב השחרור מבית החולים באשפוז מיום 30.3.09 בו צוין: "בן 25 לפי דבריו, נחבל היום בזמן עבודה באגודל יד שמאל ע"י דלת של מכולת אשפה.." (נספח א' לתצהיר התובע); לתעודה רפואית לנפגע בעבודה אף היא מיום 30.3.09 צוין בתיאור התאונה: "לדבריו ביום קבלתו בעת עבודה נסגרה דלת על אגודל שמאל" (נ/4); ולתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (שמועד חתימת התובע עליה לא ברור), בה צוין בתיאור הפגיעה: "פגיעה באצבע אגודל יד שמאל: נסגרה דלת על האצבע" (נ/3);

טענה זו של הנתבעת הינה בעלת משקל, שכן כפי שעולה מהמסמכים שצויינו לעיל, בהזדמנויות קודמות נרשמה לכאורה מפי התובע גרסה שונה, ולפיה מקור הפגיעה הוא דלת המכולה. גרסה כאמור, הניתנת בסמוך לאירוע ובמנותק מהליך משפטי - נסיבות המלמדות לכאורה על האוטנטיות של הדברים - יש בה ככלל כדי לעורר ספק במהימנות גרסה אחרת מאוחרת. אולם לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והנתונים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה הספציפי אין בכך להכריע ולהטות את הכף אל דחיית גרסת התובע במאזן ההסתברויות. ראשית, הראיה לגרסה הראשונה שהועלתה מפי התובע לאחר הפגיעה, איננה מצויה במסמכים אליהם מפנה הנתבעת, וזאת נוכח עדותו של מאיר. כאמור לעיל, מאיר הגיע למקום האירוע מיד לאחר התרחשותו, עוד בטרם פונה התובע לבית החולים. הגרסה ששמע מהתובע ויתר העובדים במקום (העדים) במעמד זה, בקשר לאופן בו נפגע התובע, מתיישבת אם עדותו של התובע בפני. הגרסה הראשונה/הספונטאנית ביחס לאירוע, איננה מצויה, איפוא, במסמכים הרפואיים, אלא בעדותו של מאיר, אשר היתה מהימנה עלי לחלוטין, וזו איננה סותרת את גרסתו בתביעה אלא תומכת בה. יש לציין כי בטופס בל/250 (מתן טיפול רפואי לנפגע עבודה), שמולא על-ידי המעסיקה, צויין כי התובע נפגע באגודל שמאל, ללא פירוט כלשהו לנסיבות ההתרחשות וללא אזכור של פגיעה מדלת המכולה דווקא. שנית, הסבר מסויים לרישום במסמכי בית החולים ניתן בעדותו של טארק, אשר העיד כי דלת המכולה נפתחה בעת האירוע ובעת שהמכולה היתה באוויר, וכן העיד כי הוא אשר מסר את המידע בבית החולים אליו פינה את התובע לרבות בקשר לדלת המכולה (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 9-10; עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 27). בנסיבות אלה אין לשלול את טענת התובע כי המידע במסמכים אליהם הפנתה הנתבעת לא נמסר ישרות על-ידו, וכי הרישום איננו מהווה שיקוף מדוייק של הפרטי התאונה כי שנמסרו מפיו. שלישית, כמפורט לעיל, עדותו של התובע איננה עדות יחידה העומדת בפני עצמה, אלא היא נתמכת בעדויות של עדי ראיה שהיו איתו בעת האירוע, אותן מצאתי מהימנות.

13.נוכח כל אלה, בשים לב לעדויות הישירות באשר לנסיבות הפגיעה, במצטבר לעדותו העקיפה התומכת בהן של מאיר, מסקנתי היא כי עלה בידי התובע להוכיח את טענתו לפיה התאונה ארעה בעת הרמת המכולה כפי שפורט לעיל.

המישור המשפטי - האם המדובר בתאונת דרכים?